בני זוג לא מעטים, החתומים על הסכם ממון, מנסים להבין מה ייחשב להפרת הסכם הממון? האם כל פעולה שיעשה בן הזוג, ושלא תמצא חן בעיניי הצד השני, תיחשב להפרה?
באותה מידה, זוגות שנמצאים בתהליך פרוד מבן או בת הזוג, ולפני שהם נוקטים בהליכים על פי הסכם ממון שביניהם, ראוי שידעו אם בוצעה בכלל הפרה של הסכם הממון. לא כל דבר שנראה לאחד הצדדים להסכם הממון כלא בסדר, לא תקין- ייחשב להפרת ההסכם.
הפרת הסכם ממון חייבת להשתבץ להגדרת המונח "הפרה" כפי שמופיעה בחוק ( לא בחוק החוזים חלק כללי, כי אם בחוק הספציפי הדן בהפרות, הלא הוא חוק החוזים ( תרופות בשל הפרת חוזה ).
"הפרה" מוגדרת בסעיף 1 ( א ) לחוק התרופות: "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה"
סעיף 1 ( ב ) לאותו החוק משלים את ההגדרה הנ"ל כשהוא קובע כי "כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת החוזה ? גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע".
נבחן את המרכיבים של ההגדרה הנ"ל.
ראשית, החוק מדבר על התנהגות ממשית של הצד השני, שהיא מנוגדת לחוזה. צד להסכם הממון, המבקש לתבוע תרופות על הפרת הסכם הממון, חייב להצביע על התנהגות ממשית של הצד השני, שהיא, אותה התנהגות, גרמה או גורמת לו את המצב הבלתי רצוי מבחינתו, את הנזק, ההפסד, שאותו הוא רוצה לתבוע.
נניח שהיה לבני זוג הסכם ממון שבו הם קבעו כי העסק מסוג של בית קפה, שייך בלעדית, גם לעת פרידה, לבן הזוג. נקבע בהסכם הממון שבבית הקפה הזה עובדת בת הזוג. כעבור כשנה, מתברר ששוויו של בית הקפה, כמות הלקוחות המגיעים לשם, היקף המחזור היומי, ירדו באופן משמעותי. בן הזוג מבין ששוויו של בית הקפה, המוניטין שלו, ירדו פלאים.
לפי החוק וההסבר כפי שהובא לעיל, זה לא מספיק שבן הזוג מפסיד. עצם ההפסד עצמו איננו מוליד את עילת התביעה כנגד בת זוגתו. בן הזוג צריך להצביע על קשר משפטי בין עבודתה של בת הזוג לבין ההפסדים שלו. ההפסדים כשלעצמם, עדיין אינם מולידים את עילת התביעה כנגד בת הזוג. ואולם, אם בן הזוג יצליח להראות שעבודתה של בת זוגתו בבית הקפה הייתה רשלנית, בלתי אדיבה וסבלנית כלפי הלקוחות, במקרה כזה, נולדת לו עילת תביעה נגד בת זוגתו.
גם עילת התביעה כנגד בת הזוג, בדוגמא שהובאה לעיל, איננה ברורה, כי תלוי מה נרשם עוד בהסכם הממון בעניין זה, ואולם, הכוונה היא להראות שהנזקים עצמם אין בהם מאומה. בן הזוג צריך להצביע על התנהגות, מעשה או מחדל, של בת זוגתו, שגורמים לו ( למעשה להם ) את הנזקים וההפסדים הללו.
